צוואה בכתב יד
– צוואה שנכתבה כולה בכתב ידו של המוריש, וכוללת תאריך בכתב ידו וחתימה בכתב ידו.

צוואה בפני עדים
– צוואה שנערכה בכתב, בדרך כלל בדפוס, ונחתמה בכתב ידו של המצווה, בפני שני עדים, שאף הם חותמים על הצוואה.

צוואה בפני רשות
– צוואה שנערכת על ידי המצווה בעל פה או בכתב בפני גורם משפטי מוסמך כגון שופט, נוטריון, וחבר בית דין דתי, שגם הוא חותם עליה.

צוואה בעל פה
– צוואה שנאמרת בעל פה על ידי המצווה בפני שני עדים, בנסיבות שבהן הוא מוגדר כ-"שכיב מרע", דהיינו, מי שגוסס ועומד למות. שני העדים צריכים להעלות על גבי הכתב את צוואתו שבעל פה של המצווה, ולהפקיד אותה בפני רשם הירושות. במידה שהמצווה נותר בחיים כעבור חודש ממועד עריכת הצוואה, הצוואה בטלה.

על מנת לחלק בפועל את עיזבון המנוח בין היורשים החוקיים, בין על פי הדין ובין על פי הצוואה, לעתים מתעורר הצורך למנות מנהל עיזבון. לדוגמה: כדי לשמור על זכויות היורשים, כאשר מדובר בעיזבון הכולל נכסים רבים שמצריכים טיפול מיוחד, כאשר במסגרת הנכסים קיים מפעל שיש להמשיך ולנהלו כעסק חי, או כאשר יש צורך לאתר את כל נכסי המנוח, לסלק חובות ישנים, או כאשר יש חילוקי דעות בין היורשים לגבי אופן ניהול העיזבון או חלוקתו, וכיוצא בזה.

בהתאם לסעיף 78 לחוק הירושה, כל מי שמעוניין במינוי מנהל עיזבון יכול להגיש בקשה לשם כך. החוק תקף לא רק עבור יורשיו של המצווה, אלא גם עבור נושים של המצווה וגורמים נוספים בעלי עניין. במידה שהבקשה מוגשת בהסכמת כל הנוגעים בדבר, יש להגישה בפני רשם הירושות. במקרים שבהם הבקשה מוגשת שלא בהסכמת כל הנוגעים בדבר, יש להגישה בפני בית המשפט לענייני משפחה.

התנגדות לצו ירושה / ביטול צו ירושה

התנגדות למתן צו ירושה בכתב והתנגדות למתן צו קיום צוואה מוגש לרשם לענייני ירושה, על מנת למנוע מתן צו ירושה/קיום צוואה בהתאם לבקשה שהוגשה. ניתן להגיש התנגדות לאחר שהוגשה בקשה למתן צו ירושה וטרם הוצאתו של צו ירושה.

ביטול צו ירושה הינה בקשה לרשם הירושה לגבי צו ירושה שיצא בעבר כמו גם צו קיום צוואה באותה מידה ניתן להגיש בקשה לביטול צו שניתן כבר בעבר.

בקשות אלו עוברות לדיון בביהמ"ש לענייני משפחה שם בנסיבות מסוימות כגון מצבו הקוגנטיבי וכשירות המצווה, כגון השפעה בלתי הוגנת, נסיבות סביב הצוואה וכו'. גם הצוואה עצמה אמורה להיות מובנית על פי חוק הירושה לפי דרישותיו כגון עדים וכו'. כן ניסוחי הצוואה ובהירות הנוסח מהותי לצורך קביעת תוקפה של הצוואה.