גישור
למה לבחור בהליך של גישור?
להליך של גישור ישנם יתרונות רבים: בהיותו הליך קצר וזול בהרבה מהליכים משפטיים, הינו הליך חסוי שלא ניתן להשתמש בו בערכאות המשפט והינו הליך המיטיב עם הצדדים והמשך קיום משפחה ללא מריבות וחיכוכים מיותרים ולטובת הילדים. הליך גישור מאפשר להשיג פתרונות יצירתיים ומוסכמים, באופן שיביא לסיום הסכסוך באופן המיטיב עם הצדדים והמשך תפקוד המשפחה. ניתן לערוך הליכי גישור לצורך יישוב כל סוגי הסכסוכים בתחום המשפחה כגון הסכם גישור בסכסוך גירושין בין צדדים ובכל המישורים כגון ענייני הילדים, הרכוש ויתר העניינים הקשורים בסיום הקשר. הליך הגישור נחוץ במיוחד כאשר מדובר בסכסוכים משפחתיים, שלא פעם טעונים באמוציות ורגשות עזים.
הליך הגישור נועד לגשר בין עמדות הצדדים ואולי אף לשקם את היחסים ביניהם, בעוד שהליכי בית המשפט עלולים לא פעם להחריף את עמדות הצדדים ולהעמיק את הקרע המשפחתי. המגשר אשר אמון על הליך הגישור, אינו בעל כל סמכויות החלטה אלא אחראי על ניהול ההליך ומתן כלים ביחס ליישוב הסכסוכים, בין היתר, באמצעות מו"מ המתנהל בשיח פתוח, מתן הצעות ואפשרויות יצירתיות לצורך יישוב הסכסוך.
הליך גישור במשפחה, מסייע לצדדים לנהל מו"מ חופשי באמצעותו יגיעו להסכמות והבנות בדרכי שלום ונועם בסיוע המגשר. המטרה היא להגיע להסכם כולל המיישב את כל המחלוקות ביניהם, ללא התערבות של ערכאות משפטיות, ותוך שאנו בוחרים את מה שנכון עבור המשפחה הספציפית. הליך גישור משפחתי הוא הדבר הנכון ביותר עבורכם כאשר אתם מצויים בתוך סכסוך, כך לא תפגעו כמשפחה, תקטינו נזקים, עקב הליכים משפטיים, ותייצרו רוגע ושלום בתוך המשפחה. היתרון הוא שבאמצעות הליך גישור אנו מייצרים הסכם המתאים בדיוק למשפחה שלנו.
עו"ד רינת קדמי מגשרת מוסמכת מאז שנת 1998. הסמכה בגישור משפחתי. בעלת הסמכה מהמוסד הארצי לגישור "פרקטיקום" בלשכת עורכי הדין ונכללת ברשימת המגשרים של בתי המשפט למשפחה ובתי הדין הרבניים. רינת קדמי עו"ד בעלת ניסיון רב בהליכי גישור מורכבים בתוך המשפחה ובעלת הצלחות רבות בניהול מוצלח וסיום חיובי ובהצלחה בהליכי גישור לשביעות רצון הצדדים. הצלחה בהליך גישור הינו מבורך בייחוד בתחום המשפחה.
הליך הגישור הינו בדרך כלל הליך וולונטארי, כלומר, הליך שקיומו מותנה ברצונם והסכמת הצדדים הנוגעים בדבר.
מאז 7/2016 נכנס לתוקפו החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), תשע"ה-2014, ותקנות ביחס אליו, אשר לעיתים קרוי חוק הגישור, ליישוב סכסוכים, קודם פרוץ הליכים משפטיים, החוק מחייב את הצדדים לסכסוכים משפחתיים מסוימים, בעיקר סכסוכים בין בני זוג שעומדים להתגרש, לבחון תחילה האפשרות לקיים הליך גישור / הגעה להסכמות ביניהם, לצורך הסכם כולל, במקום מיד להגיש תביעות זה כנגד זה בבתי המשפט לענייני משפחה או בבתי הדין הרבניים. צד אשר מעוניין, רשאי להגיש כנגד בן משפחה בקשה ליישוב סכסוך לפי החוק האמור, לפי טופס 3, בעקבותיה תקבע פגישת מהו"ת ביחידת הסיוע, שליד בית המשפט לענייני משפחה / בית הדין הרלוונטי, פגישה ראשונה שהינה חובה, בה יפגשו הצדדים בפני עו"ס ביחידת הסיוע אשר תכיר את הצדדים ותציע להם את האפשרויות להמשך הדרך, בין היתר, אפשרות למס' פגישות נוספות ביח"ס יחד עם עו"ד בתחום המשפחה מטעם יח"ס ועו"ס, וניתן להגיע עם עו"ד מטעם כל צד, לצורך הגעה להסכם כולל או גישור חיצוני מתוך רשימת מגשרים של ביהמ"ש וביה"ד. לחלופין צד שאינו מעוניין, יכול לבקש לסגור את התיק ולאחר תקופת המתנה הקבועה בחוק, ולאחר מכן ניתן להגיש תביעות בערכאות. חשוב לציין, כי צד שמגיש את הבקשה ליישוב סכסוך "זוכה" בקדימות ובחירת הערכאה המוסמכת (ביהמ"ש או ביה"ד) לעניין הגשת התביעות בתקופת של 15 יום מיום תום תקופת עיכוב ההליכים. מטרת החוק, הינה להביא את הצדדים להסכמות, עוד בטרם נכנסים לתוך הליכים משפטיים הכוללים, הגשת כתבי טענות מלאי טענות קשות האחד כלפי האחר ובפועל פגיעה הדדית ביחסים בין הצדדים לרבות בבני המשפחה הילדים וכיו"צ.
חשוב לציין – ענייני ירושה הינם מבין המקרים שלגביהם לא צריך להגיש י"ס קודם הגשת תביעות וניתן להגיש תביעות ללא הגשת בקשה ליישוב סכסוך. כך גם בקשה לאישור הסכם באותה מידה אינה צריכה י"ס – וצדדים המגיעים להסכם כולל גם באמצעות גישור או בכל דרך אחרת לפני הגשת בקשת י"ס, יכולים להגיש בקשה לאישור ההסכם ומתן תוקף פס"ד והם יוזמנו לביהמ"ש לדיון לאישורו של ההסכם אל מול שופט.
זקוקים למידע נוסף על תהליך הגישור? השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם.
- עניינים הקשורים נישואין וגירושין.
- יחסי ממון בין בני הזוג, לרבות דרישות כספיות או
- ענייני רכוש הנובעים מהקשר בין בני הזוג ולמעט דרישות בענייני ירושה. דמי מזונות או מדור של בן הזוג או של הילדים.
- כל עניין שהוא הקשור לילדים לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, למעט תובענה לפי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ"א-1991.
- אבהות או אמהות לגבי ילדה או ילד.
עומדים בפני החלטה? מתלבטים?
נשמח לספק לכם יעוץ מקצועי וחסוי בכל נושא הקשור לגישור במשפחה.